יתושים

יתוש הנמר האסייני

יתוש הטיגריס האסיאני נפוץ, נכון להיום, ברוב הישובים ברחבי הארץ. בישובי השרון יתוש הטיגריס האסיאני נפוץ מאוד זה מספר שנים. יתושים אלו מהווים מטרד גבוה מאוד, גורמים נזקים כלכליים, ומעל הכול מהווים סכנה לבריאות הציבור. יתוש הטיגריס האסיאני יכול להעביר למעלה מ 20 מחלות שונות. אחת מהן היא מחלת הזיקה ההולכת ונפוצה בעולם בשנה האחרונה. נכון לימים אלו, כמעט כול מקרי ההדבקה מתרחשים באמריקה הלטינית ובמספר איים, אך המצב עשוי להשתנות בקרוב. תיירים החוזרים מאמריקה הלטינית יכולים לשאת בדמם את נגיף הזיקה. עם בוא הקיץ והתעוררות אוכלוסיות יתושי הטיגריס האסיאני, עשויים להתרחש מקרי ההדבקה גם בישראל במקביל להתפשטות המחלה מחוץ לגבולות אמריקה, לעולם כולו. הסכנה אף תגדל במקביל לעלייה בתיירות לברזיל מישראל ומכול העולם בתקופת המשחקים האולימפיים בקיץ הקרוב. רק צמצום משמעותי של אוכלוסיית יתוש הטיגריס האסיאני עשוי להוציא את ישראל מסכנה של התפרצות מחלת הזיקה, ומחלות נוספות שהיתושים יכולים להעביר.

יתושי הטיגריס האסיאני מטילים את ביציהם במקווי מים קטנים. בישראל, רוב מקורות הדגירה הם בחצרות פרטיות. יתושים אלו יכולים להתפתח בכול כלי קיבול שמחזיק מים, אפילו מקור מים בנפח של כמה עשרות מ"ל בלבד. בקיץ הישראלי, נטול גשמי הקיץ, כמעט ואין גופי קיבול קטנים המחזיקים מים מעל שישה ימים (הזמן המינימאלי הנדרש לביצה שהוטלה למים להגיח כיתוש בוגר), זולת אלו שמתמלאים שוב ושוב ע"י בני אדם. גופי קיבול קטנים למים כנ"ל נמצאים רובם ככולם בחצרות פרטיות. ניטור מוקדי הדגירה וייבושם מהווים מרכיב עיקרי בכול פתרון כנגד היתוש. מכיוון שטווח התעופה של יתוש הטיגריס האסיאני קצר מאוד, סביבה שתדאג לייבוש כול מקווי המים תזכה להקלה של 90-100% במפגע. רצוי להוסיף פעילויות נוספות למלחמה ביתושים כגון שימוש במלכודות נחושת וריסוסים, אך פעולות אלו הן רק כתוספת לייבוש. השפעתן תהיה קטנה וחסרת ערך ללא הייבוש עצמו.

לכן חובה על הרשויות ליידע את התושבים ולדרוש מהם לייבש את המים העומדים שבשטחים שבאחריותם. חובה על הרשויות להכיר את המקומות הבעייתיים שבשטחן ולאכוף טיפול של התושבים במקורות הדגירה של היתושים.

מסקנות תפעוליות:

  • הטיפול ביתוש הטיגריס האסיאני באחריות הרשויות המקומיות.
  • חובה ליידע את התושבים מה לעשות בחצרות ולדרוש מהם פעולה. אין הדבר אומר שהאחריות מוסרת מהרשות, נהפוך הוא. על הרשות המקומית לוודא ביצוע טיפול במקורות הדגירה ולהשתמש בסמכותה לקנוס אזרחים שאינם ממלאים את חובתם.
  • חשוב למנות בכול יישוב אדם/פקח שיהיה אחראי רק לנושא זה. בעירייה גדולה (כמו נתניה למשל) רצוי למנות מספר אנשים. עובדים אלו ינטרו מקורות דגירה, ידריכו את התושבים ויוודאו ביצוע לאורך זמן.
  • חשוב למפות את אזורי המפגעים בעיר, על מנת להכירם וליעל את העבודה. מיפוי שכזה יסייע גם בפן התפעולי וגם ביכולת להבין את היקף הבעיה. הבנת היקף הבעיה יכול להעיד גם אם פעילות הרשות מסייעת בצמצום הבעיה או שיש לנקוט באמצעים נוספים.
  • יש להתכונן לתכנית פעולה ממושכת ומקיפה לכול הרשות (ולא כיבוי שריפות מקומי).
  • כדאי לתקוף את יתושי הטיגריס האסיאני בכמה אופנים. בראש ובראשונה ייבוש מקווי מים, ואז בנוסף (לא במקום) להשתמש גם במלכודות נחושת, ריסוסים וכיוצא בזה.

יתוש הקולקס

למשפחת היתושיים (Culicidae) כמה סוגים בארץ, ולמרבית הסוגים כמה מינים. הדרגות הצעירות של היתושים נמצאות במים, בעוד שהבוגרים חיים מחוץ למים. היתושים הבוגרים משיגים את הסוכרים הדרושים לקיומם ממציצת נוזלי צמחים. נקבות היתושים עוקצות פונדקאים בעלי דם חם, כולל בני אדם, כדי להשיג חלבון הדרוש להתפתחות הביצים. עקיצות היתושים מטרידות ומגרדות, ועלולות להעביר גורמי מחלה.
מקורות מים הם מקור דגירה פוטנציאלי לזחלי יתושים, המתפתחים במים עומדים או שזורמים לאט. הרכב מיני היתושים וצפיפות האוכלוסיות תלויים באזור הגיאוגרפי ובתכונות בית הגידול כגון הרכב המים, קצב הזרימה, הצומח והחי, הטמפרטורה וכדומה.

נגיף הזיקה

בשנה האחרונה, מרגע שארגון הבריאות העולמי הודיע על התפרצות נגיף הזיקה, הגביר האיגוד את מעורבותו בנושא. (ראה הכנס בסעיף הקודם) זאת למרות שנגיף זה מועבר ע"י יתוש הטיגריס האסייני שמעופו קצר ומקום מושבו הוא למעשה בתוך היישובים ולא בשטחים עליהם חולש האיגוד. בימים אלה שותף האיגוד, ביחד עם רשויות החברות בו, לעורר מודעות וטיפול מערכתי ארצי בנושא.