איגוד ערים שרון צפוני לתברואה ואיכות סביבה

איגוד ערים השרון הצפוני לתברואה ואיכות סביבה הוקם בשנת  1980  במטרה לשמור על רמה ניאותה של איכות הסביבה ואיכות החיים באזורי הנחלים ומאגרי המים הקיימים בתחום האיגוד. מדובר בהתארגנות אזורית של הרשויות הנמצאות בחלק הצפוני של אזור השרון והוא כולל כחצי מיליון נפש הנפרשים על שטח של כ – 400,000 דונם. הרשויות החברות באיגוד הן: נתניה, רעננה, עמק חפר, לב השרון, חוף השרון, קדימה-צורן, תל מונד, פרדסיה, כפר יונה, אבן יהודה, זמר.

ניטור, מיפוי והדברת סביבות נחלים ומאגרי מים

האיגוד אחראי על ניטור ומיפוי סביבות הנחלים ומאגרי המים הקיימים בתחום האיגוד ואיתור מדגרות היתושים הנמצאות בצידי הנחלים. האיגוד מבצע באופן שוטף, מדי שנה, החל מראשית חודש מרץ הדברות של בתי הגידול של זחלי היתושים ע"י ריסוס העשביות בגדות מאגרי המים, הנחלים ואגני החמצון, וכן ע"י פיזור אלפי דגי גמבוזיה, הזוללים את זחלי היתושים, בשטחים המוצפים.

לצורך מיגור מוקדי הדגירה מבצע האיגוד סיורים עם כל הגופים והרשויות הנוגעים בדבר: המשרד להגנת הסביבה, המינהל האזרחי (האחראי על כל המפגעים מעבר לקו התפר), חברת נתיבי ישראל, רכבת ישראל, רשות הטבע והגנים, חברת מקורות, מנהלי מחלקת תברואה ברשויות האיגוד , נציגי הישובים, חברות כגון מי נתניה (המטפלת בשפכי נתניה והאזור) ,מ.ב.ת (ניקוז בתוך הרשות נתניה), חברות כלכליות ברשויות, מהנדסי ניקוז ברשויות , ורשות ניקוז ונחלים השרון.

עם סיום עונת החורף והתחלת האביב, מכריז האיגוד מלחמה על יתושי האזור במטרה למנוע את מחלת קדחת הנילוס המערבי, המועברת על ידי יתושים ועלולה להיות קטלנית ולמניעת מטרדי היתושים. לשם כך פונה האיגוד במכתבים לראשי הרשויות, לאנשי איכות הסביבה ברשויות החברות באיגוד ולכל תושבי האזור, באמצעות כתבות בעיתונים להירתם לפעילות לאיתור מוקדי היתושים המתפתחים במקווי מים, אם ברשות הרבים או בחצרות הבתים והמשקים, לטפל בהם או לדווח עליהם למחלקות לאיכות סביבה ברשויות, זאת מכיוון שהמקור המרכזי להתפתחות מוקדי היתושים נמצא בחצרות ובסביבת הבית ולכך מצרף האיגוד למכתבים רשימה מלאה של מקומות או חפצים שעלולים לשמש כבית גידול לזחלי היתושים.

טיפול בקולטנים

למרות שהטיפול במצעי גידול ליתושים במרכזי הערים והישובים אינו נמצא באחריות האיגוד, העוסק בניטור וטיפול במקורות דגירה של יתושים בשטחים הפתוחים שבין הישובים, החליטו באיגוד להתמקד בנושא הקולטנים ברחובות לאחר שהיו הראשונים בארץ שזיהו את פוטנציאל הנזק בהם. לאחר בחינה מעמיקה ומעקב מתמשך התגלה כי אחת הסיבות המרכזיות הגורמת לריבוי יתושים במרכזי הערים היא בורות שיקוע של קולטנים שנמצאים בצידי הכביש, בין הכביש למדרכה, שתפקידם לקלוט ולנקז את מי הגשמים ומי הממטרות שמשקות את הגינון העירוני והגנים הציבוריים. מסתבר כי בבורות השיקוע של הקולטנים מצטברים עלי שלכת ושאריות מכיסוח  מדשאות, אלה נרקבים והופכים לחומר אורגני המשמש בית גידול אופטימאלי לזחלי היתושים.

אנשי האיגוד הציגו את הנושא בפני מומחי החברה המייצרת את הקולטנים, בפני אנשי המשרד להגנת הסביבה, ואנשי המקצוע מהרשויות החברות באיגוד. הצעתם למלא את בורות השיקוע בקולטנים הקיימים וליצר קולטנים חדשים בשיטה שונה, ללא בורות שיקוע – התקבלה. לאור הצלחת פיילוט בנושא אומצה השיטה. האיגוד הצליח לגייס מענק מהמשרד להגנת הסביבה, שניתן לרשויות על פי תוכנית עבודה סדורה ולפיה בוטלו בורות שיקוע בקולטנים בשכונות רבות וביישובים רבים דבר שהביא להקלה בנושא.

 גילוי מוקדי יתושים מעבר לקו הירוק

אנשי האיגוד פועלים לאורך השנים מול המינהל האזרחי לגילוי  מוקדי דגירה קשים בתחום העיר טול כרם ומכיוון היתוש יכול לעוף 15 קילומטר ניתנה הנחייה לצוות המקצועי של האיגוד לצאת לשטח ואכן, בתיאום עם המינהל האזרחי, נכנס מעת לעת צוות האיגוד לטול כרם ומפקח על עבודות של ציוד מכני הנדסי שמנקה את התעלות, מעמיק אותן ומוציא פסולת שגרמה למים עומדים, בהם התגלו מוקדי דגירה קשים .

פעולה נוספת בה נוקט האיגוד בתאום עם רשות ניקוז ונחלים שרון היא הורדת עשבייה מגדות הנחלים והמאגרים והדברת  זחלי יתושים בחומרים המאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה.

סיוע מקצועי לרשויות החברות באיגוד

האיגוד מתבקש מעת לעת לסייע מבחינה מקצועית לרשויות החברות בו לאתר מוקדי דגירות של יתושים.  למרות שהעבודות הנ"ל מתבצעות בתוך היישובים רואים באיגוד חשיבות עצומה בפעילות הזאת כי בסופו של יום היא חוסכת לרשויות ולאיגוד סכומי כסף ניכרים בהמשך הדרך בהדברות וכמובן מונעת מטרד ופגיעה בתושבים.

פעולות הסברה

כחלק מהשירות שנותן האיגוד מתקיימות פעולות הסברה מגוונות לאנשי המקצוע בתחום ע"י קיום כנסים וימי עיון, כגון יום עיון מיוחד בשיתוף המשרד להגנת הסביבה  למניעת התפרצות מחלת נגיף הזיקה המועבר דרך יתושים. ביום עיון זה השתתפו עשרות עובדי מחלקות תברואה, ביוב,ניקוז ופקחי תברואה מכל הרשויות החברות באיגוד.

כדי להגביר את מודעות האוכלוסייה למאבק במוקדי דגירה של יתושים מפרסם האיגוד כתבות המתפרסמות בעיתונות המקומית ובהן דרכים לאיתור ומניעת מקומות דגירה  ולהתגוננות מפני היתושים.

נגיף הזיקה

בשנה האחרונה, מרגע שארגון הבריאות העולמי הודיע על התפרצות נגיף הזיקה, הגביר האיגוד את מעורבותו בנושא. (ראה הכנס בסעיף הקודם) זאת למרות שנגיף זה מועבר ע"י יתוש הטיגריס האסייני שמעופו קצר ומקום מושבו הוא למעשה בתוך היישובים ולא בשטחים עליהם חולש האיגוד. בימים אלה שותף האיגוד, ביחד עם רשויות החברות בו, לעורר מודעות וטיפול מערכתי ארצי בנושא.

הדברת זחל טוואי התהלוכה בעצי האורן

פעולה נוספת חשובה של האיגוד היא הדברת זחל טוואי התהלוכה המופיע על עצי האורן, לרוב בתקופת החורף. זחל טוואי התהלוכה גורם לתופעות לוואי בבני אדם. על גבו של הזחל ישנן שערות המפרישות חומר צורב, שעלול לפגוע בבני אדם ובנוסף גורם נזק לאורנים. החומר, שמופרש ע"י טוואי התהלוכה, עלול לגרום לדלקות עור ודלקות קשות בעיניים, המלוות בגירוי חזק, דמעת ואף עלול להחמיר עד כדי אובדן זמני של כושר הראייה. במקרים מסוימים עלול החומר לגרום לתופעות אלרגיות קשות ולפגיעה במערכת הנשימה, עד הקאות וקושי בבליעה.

לעצי האורן גורם הזחל לנזק המתבטא באובדן מחטים ובמידה שלא מתבצע טיפול חלקים מהעץ מאבדים את העלווה שלהם, עד כדי כרסום מוחלט בחלקו החיצוני של העץ.

האיגוד מטפל באלפי עצי אורן על ידי הזרקה של חומרי הדברה ידידותיים לסביבה ומאושרים ע"י המשרד להגנת הסביבה לגזעים של האורנים הנמצאים בחצרות בתים, גני ילדים, בתי ספר, מוסדות ציבור, מתקני משחקים וחורשות בכל ברשויות החברות האיגוד, תוך תיאום עם נציגי הרשויות באזור. עוד מקדישים אנשי האיגוד זמן רב לפעילות מונעת לאיתור העצים הנגועים, לפני ביצוע הטיפול, וכן למעקב יום יומי על תוצאות הטיפול.

במידה וההדברה לא מצליחה בחלק מעצי האורן מבצע האיגוד קטיף של קיני טוואי התהלוכה ע"י מנוף עם גוזם מיוחד שגוזם את הענפים הנגועים בזחל.